גופמן ואח' נ' אחוזת עדי חברה לבניה בע"מ

ב"כ התובעים: עו"ד דן גור

ב"כ הנתבעת: עו"ד יוסף לוי

פסק דין חלקי [לענין זכות התיקון]

הרקע

1.התביעה שלפני מתייחסת לליקויי בניה, הקיימים, לטענת התובעים, בדירה ברחוב האורזים 47/6 בנתניה, בנין אותו בנתה הנתבעת. עלות תיקון הליקויים, על פי חוות דעת מומחה מטעם התובעים, הינה 112,566 ₪. התובעים תבעו רכיב זה וכן דרשו בתביעתם פיצוי גם בגין עגמת נפש בסך 15,000 ₪ ודיור חלופי בסך 10,000 ₪. סך כל סכום התביעה עומד על 137,566 ₪.

2.מומחה שמונה על ידי בית המשפט, המהנדס יקי נחמן, נתן חוות דעתו וזאת ביום 2.4.09 והשיב על שאלות הבהרה שהופנו אליו, ביום 15.5.10. לפי חוות הדעת, עלות התיקונים שבהם הכיר המומחה כקיימים, כניתנים לתיקון וכנמצאים באחריות הנתבעת, היא בסך 17,550 ₪ + מע"מ [עלות לתובעים].

3.הצדדים הסכימו כי תחילה אכריע בשאלה אם לנתבעת זכות לבצע תיקונים, וכי ההכרעה בשאלה זו תיעשה על בסיס החומר הקיים בתיק וסיכומי הצדדים. ביום 23.8.10 הוריתי על הגשת סיכומים לעניין הזכות לביצוע תיקונים. התובעים הגישו ביום 2.9.10 את סיכומיהם, והנתבעים הגישו את הסיכומים ביום 6.10.10. התרתי גם הגשת סיכומי תשובה, אך עד למועד זה סיכומי תשובה לא הוגשו.

4.ביום 4.10.10 הגיש ב"כ התובעים הודעה בהמשך לטיעונים שהוגשו בתיק זה, ביחס לזכות הנתבעת לביצוע תיקונים. התובעים הגישו תכתובות של מומחה בית משפט בתיק אחר בו מעורבת הנתבעת. בתגובה הנתבעת ביקשה לסלק את הודעת התובעים, כשלטענתה ההודעה הוגשה בניגוד למוסכם בין הצדדים. התובעים הגישו תשובתם ביום 19.10.10 שבה הם משאירים לשיקול דעת בית המשפט את עניין רלוונטיות ההודעה ונספחיה. לאחר עיון בהודעה, בתשובה ובתשובה לתשובה, אני מורה על הוצאת ההודעה מהתיק, מן הטעם שאיני משוכנעת ברלוונטיות של הדברים, וכן משום שהסכמת הצדדים לסיכומים על בסיס החומר הקיים בתיק, מבוססת על הערכתם את המצב לאור החומר שהיה בתיק בעת מתן ההסכמה. לא ברור אם הנתבעת היתה נותנת הסכמתה להסדר הדיוני לנוכח החומר הנוסף שהתובעים ביקשו להוסיף.

טענות התובעים

5.התובעים טוענים כי לאור הניסיונות העבר הכושלים של הנתבעת לביצוע התיקונים, התעלמות הנתבעת מפניותיהם לאחר מכן, וחוסר האמון השורר בין הצדדים, יש לקבוע כי הנתבעת מיצתה את זכותה לבצע תיקונים, והתובעים זכאים כיום לפיצוי כספי, על מנת לסיים את המחלוקת בין הצדדים.

הנתבעת מודה בסעיף 19 לכתב ההגנה כי ביצעה תיקונים בבית התובעים. בניגוד לנטען על ידי הנתבעת, הרי שחוות הדעת מטעם התובעים נשלחה אל הנתבעת קודם להגשת התביעה, אלא שהנתבעת לא הגיבה כלל לחוות הדעת. בית המשפט מופנה ליתר המכתבים הרבים שנשלחו לנתבעת בדרישה לתיקוני ליקויים, אשר צורפו כנספח א לסיכומי התובעים וכנספח ב לכתב התביעה. מכתבים אלה לא נענו ולמעשה הביאו את התובעים, בלית ברירה, למצות את זכויותיהם בערכאות משפטיות.

יש לדחות את טענת הנתבעת כי שמורה לה הזכות לתיקונים מהטעמים הבאים: הנתבעת מכחישה את הליקויים; הנתבעת התעלמה מפניות התובעים; ממועד מסירת החזקה במבנה עבר משך זמן בלתי סביר לביצוע התיקונים; ביצוע התיקונים על ידי הנתבעת יצריך פיקוח בהיקף בלתי סביר; בין הצדדים שוררים חשדנות וחוסר אמון.

עוד נטען כי הנתבעת מיצתה את זכותה לדרוש לבצע את התיקונים, מאחר שבהרבה מקרים תיאמו התובעים עם הנתבעת מועד לביצוע תיקונים בדירה, התובעים המתינו שעות, תוך שהם מפסידים ימי עבודה, ונציגי הנתבעים לא הגיעו לביצוע התיקונים.

טענות הנתבעת

6.ראשית, מציינת הנתבעת, כי חרף הסכמת הצדדים, התובעים צירפו לסיכומיהם מסמכים, שאין להם זכר בכתב התביעה. בהקשר זה מופנה בית המשפט למכתבים שצרפו התובעים מתאריך נובמבר 2007 ומכתב ללא תאריך, הנושא כותרת "רשימת רז'קטים בנין 1 דירה 6". לפיכך בית המשפט מתבקש להתעלם מהמסמכים ולהורות על הוצאתם מתיק בית המשפט.

חוות דעת התובעים שוגרה, לטענתם, לנתבעת לראשונה במצורף למכתב הנושא תאריך 14.7.08, ואילו כתב התביעה הוגש לבית המשפט בתאריך 8.9.08. יתר על כן, במכתב הנ"ל לנתבעת, קצבו לה התובעים "אולטימאטום" של 14 יום לתיקון הליקויים, שאם לא - ינקטו נגדה הליכים משפטיים. הנתבעת מציינת כי קיים פער גדול בין דרישת התובעים לליקויים הקיימים בפועל: בעוד שבחוות הדעת מטעם התובעים נטען לעלות תיקונים בדירתם בסכום של 112,566 ₪, הרי שבחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט עלות התיקונים בדירת התובעים היא בסך של 17,550 ₪, וסכום נוסף של 1,733 ₪, בגין תיקונים בדירת השכנים, והכל, במחירי עלות לדיירים. עוד יצויין, כי בחלק ניכר מהסעיפים בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט: צויין: "לא קיים ליקוי".

הפניות של התובעים שהתקבלו אצל הנתבעת זכו למענה ענייני והטעון תיקון, תוקן, עובדה שאושרה גם על ידי התובעים עצמם. טענת התובעים לפיה דרישותיהם מהנתבעת לביצוע תיקונים בדירה "לא נענו", כמו גם הטענה שהגישו את תביעתם לבית המשפט "בלית ברירה", אין בהן ממש ונטענות מן השפה אל החוץ ונסתרות מהחומר שבתיק בית משפט. חוות הדעת הוגשה לנתבעת בסמוך להגשת התביעה, מבלי לאפשר לנתבעת לבדוק במה דברים אמורים ולתקן את הטעון תיקון. דבר זה איננו מהווה מתן הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים, אלא נהפוך הוא.

דיון והכרעה

7.כידוע, זכות התיקון איננה זכות מוחלטת, אלא תלויה היא בנסיבות הענין. יש לתת למוכר אפשרות לתקן את הניתן לתיקון כאשר זה מודה בליקויים, וכאשר נכונותו היא רצינית. הזכות אינה נתונה למוכר המכחיש את עצם הליקויים, או המזלזל בהם מראש (ראו ע"א זלוצין נ' דיור לעולה, פ"ד נ(2) 858 (1996), ע"א אביצור נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ, פ"ד נז(6) 83 (2003)). אם לפני הגשת התביעה נתן הקונה למוכר הזדמנות נאותה לתיקון אי ההתאמה, אין לדרוש ממנו מתן הזדמנות נוספת במסגרת ההליך השיפוטי.

8.ראשית אציין כי חרף טענת הנתבעת כי התכתובת הנושאת את הכותרת "רשימת רז'קטים בנין 1 דירה 6" לא צורפה לכתב התביעה, מצאתי כי תכתבות זו כן צורפה לכתב התביעה. מנגד המכתב שכותרתו "נובמבר 2007" לא צורף לכתב התביעה, אך צורף לסיכומים, ועל כן לא אקבלו. עוד אוסיף כי רק למכתב מיום 14.7.08 צורף אישור דואר רשום.